חיים בקהילה אינם מסתכמים רק במבנים פיזיים, שירותים או פעילויות נקודתיות. האתגר האמיתי הוא כיצד להפוך את כל אחד ואחת מחברי הקהילה לשותפים פעילים, שמקנים ערך לא רק לעצמם אלא גם לאחרים. האזרחיות והאזרחים הוותיקים הם עוגן של חוסן קהילתי- כשנותנים להם כלים ותפקידים משמעותיים, הם משפיעים על כל הסביבה.
במסגרת מחזור א' של המסלול לאתגרים דחופים שעסק בבריאות נפשית בין השנים 2024-2025, נעשה סקר ארצי על הבריאות הנפשית של אזרחיות ואזרחי ישראל. ממצאי הסקר הראו כי על אף האתגרים, כ־34% מבני 62 ומעלה דיווחו כי לא חוו כלל תחושות דכדוך או חוסר תקווה. נתון מפתיע במיוחד בניגוד למצבי חירום אחרים שחווינו בשנים האחרונות, בהם אוכלוסיית הוותיקים הייתה אחת הקבוצות השבריריות באוכלוסייה. פרופסור מריו מיקולינסר, ראש המרכז להתמכרויות ובריאות הנפש באוניברסיטה העברית מציין כי הנתון הזה מצביע על חוסן יוצא דופן ועל הזדמנות שאוכלוסיית הוותיקות והוותיקים מהווה פוטנציאל לבניית חוסן כלפי שאר האוכלוסייה.
איך הפינוי הפך לשיח על זהות ומשמעות בגליל המערבי?
במהלך החודשים האחרונים צוות החדשנות האזורי בגליל מערבי אסף קולות רבים מהשטח. מתברר שתקופת הפינוי הארוכה לא הייתה רק אתגר טכני, אלא חוויה שנגעה בלב ובזהות. עבור חלק מהוותיקים, הפינוי הממושך מהבית עורר תחושות של בלבול ואף שאלות על הדרך בה בחרו כשהגיעו לאזור מתוך ציונות ושליחות.
כפי שתיארה זאת אחת המובילות ממרכזי הותקים באיזור: "הפינוי לא היה רק לעזוב את הבית- הוא ערער תחושת יציבות ומשמעות. אנשים ששנים ראו בגליל בית וייעוד, מצאו את עצמם בקושי גדול לראות תמונת עתיד אופטימית."
לצד השיח הערכי, עלו גם קשיים בריאותיים וחברתיים: ירידה בכושר הפיזי והקוגניטיבי, ירידה ברצון לחזור לאורח חיים פעיל. תחושה מרכזית היא שתקופת השהות הארוכה במלונות האיצה את תסמיני ההזדקנות והעמיקה את תחושת הניתוק החברתי.
(מתוך נתוני משרד הבריאות, 2025)
ותיקים שמחברים בין דורות ויוצרים חוסן קהילתי בחורפיש
במסגרת המחזור הראשון של 'המסלול לאתגרים דחופים', בכפר הדרוזי חורפיש בחרו להתמודד עם הגברת ההשתתפות בקרב המזדקנים הצעירים בכפר (גילאי 60-75). בשלב "ההזדקנות הצעירה" האנשים עדיין מחזיקים ביכולות קוגנטיביות ופיזיות טובות ויש להם את האנרגיה והפניות הנדרשת ליצירת שינוי משמעותי באורח חייהם. במחקר השטח של הצוות עלה הפער הבין-דורי כגורם מרכזי המעסיק ומדאיג את המזדקנים הצעירים. הפער מתבטא הן בהבדלי השקפות ערכיות ותרבותיות והן בחוסר התאמה בין ציפיות הדורות השונים. לצד החשש לאובדן המורשת המקומית, נוצרו יוזמות לשילוב האזרחים הוותיקים במרכז חיי הקהילה:
"מאטבאח בלאדי"– סדרת סדנאות בישול לנערות ונערים, בהובלת אוכלוסיית המזדקנות הצעירות בכפר. הסדנאות הורכבו מסיור ליקוט וסדנת בישול, תוכני הסדנאות מקובצות לספר בישול מקומי הבנוי ממארז של חוברות. לסרטון היוזמה לחצו כאן.
גויסה רכזת בין־דורית– תקן ייחודי לתפקיד חדש במועצה. תפקידה לעבוד עם כלל בתי הספר והגנים כדי להבטיח שהאזרחים הוותיקים ישתלבו בפעילויות חינוכיות וקהילתיות ויזכו למשמעות חדשה דרך התרומה לדור הצעיר.
הוקמה ועדת היגוי קהילתית– חיברה את בתי הספר, הגנים ונציגי האזרחים והאזרחיות הוותיקים והדגישה את החשיבות של תפקידים משמעותיים כשותפים בקהילה.
פרויקט "סיפורי חיים"– שיחות ופעילויות בין תלמידי תיכון לוותיקים שהפכו את זיכרונותיהם לנכסי תרבות חיים.
שיפוץ בתים ומועדוני אזרחי ותיקים– פתיחת מרחבים חדשים לפעילות חברתית, חוגים וסדנאות, שהעלו את תחושת השייכות והערך של הקהילה בכפר.
קורס עברית לנשים ותיקות– יוזמה שנולדה מתוך צורך של אותן נשים, הלימוד מאפשר להן להתחבר טוב יותר לחדשות, למדיה ולחברה הסובבת ומעניק להן עצמאות וביטחון בגיל מבוגר.
עם תחילת שנת הלימודים הובילו הרכזת הבין־דורית, רכזת האזרחים הוותיקים והעובדת הקהילתית מערך פעילויות חדש עם בתי הספר ומועצות התלמידים. הרעיון הוא ליצור תוכנית שנתית שבה הוותיקים ישתלבו כחלק מהעשייה החינוכית לא רק במסגרת המועדונים, אלא גם מחוץ לה. החזון של חורפיש מצביע על שינוי מהותי בו האזרחים הוותיקים שותפים מלאים ובעלי ערך, שתורמים לדורות הצעירים ומוצאים בכך משמעות מחודשת לחייהם ולחיי הקהילה.
(קורס עברית בחורפיש, 2025)
משמעות ושייכות במועצה אזורית גזר ובגני תקווה
במועצה אזורית גזר וגם בעיריית גני תקווה מובילים יוזמות בתחום השירותים לאזרחים ותיקים. כל אחת בדרך אחרת, אך שתיהן מתמקדות בצרכים הייחודיים של הקהילה. במסגרת מסלול החדשנות של מרכז בלומברג סגול למנהיגות עירונית במועצה אזורית גזר, הוקם מוקד ייחודי לגיל השלישי- "מוקד זהב", המספק מענה לאזרחיות ולאזרחים הותיקים. המוקד פועל בשיתוף פעולה עם אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מזהה נקודות מצוקה ומרים דגל לטיפול. בנוסף, הוועד המקומי מפנה תושבים למוקד זהב לקבלת מענה מהיר ואישי כך שמדובר בשיתוף פעולה חוצה מחלקות ויישובים. המוקד כבר סייע למאות ותיקים, מעניק תחושת ביטחון ומשלב אותם במרקם הקהילתי.
במסגרת MUNI CHALLENGE 2025 תהליך המאפשר לחברי רשת החדשנות להוביל במשך שלושה חודשים שינוי עירוני משמעותי בליווי מומחי CIVIX, צוות גני תקווה עוסק באתגר הנגשת מידע לאזרחים ותיקים, מתוך מטרה להגיע לכ־3,500 תושבים שאינם נמצאים בקשר שוטף עם העירייה. הצוות בוחן כיצד ותיקים צורכים מידע, באילו ערוצים הם משתמשים וכיצד ניתן לחזק את תחושת השייכות והמעורבות שלהם.
מיפוי שבוצע בתחילת המחקר של הצוות, באמצעות סקר עירוני ועמדות מידע שהוצבו במוקדי עניין בעיר, חשף את דפוסי הפניות ואת הפילוח הגאוגרפי שלהן. ממצאים אלה אפשרו לצוות למקד את הפעולות בשכונות שבהן הפערים בולטים במיוחד, לחשוף את האזרחים הוותיקים לשירותים השונים שהעירייה מציעה ולחברם לקבוצות וואטסאפ רלוונטיות. לקראת ראש השנה, שלח הצוות SMS עם ברכה אישית לאזרחים ותיקים והזמנה להצטרף לקבוצת וואטסאפ ייעודית לגיל השלישי.
במקביל, הוחלט להוציא לאור מגזין מיוחד לאזרחים הוותיקים והוקמה מערכת למגזין שחברים בה תושבות ותושבים ותיקים. הגיליון הראשון יצא החודש, כחלק מאירועי חודש הוותיקים, והוא מופץ בדיוור ישיר לשכונות שנבחרו, בדיור המוגן, בקאנטרי העירוני, בספריה, במרכז הספורט ובעותק דיגיטלי בקבוצות הוואטסאפ. לטובת שיפור השירות לוותיקי העיר, הצוות פועל בימים אלו על הקמת "מוקד פלטינה", קו חם לאזרחים ותיקים שייתן מענה מותאם בשעות ייעודיות, ויעזור לקשר בין הפונים למחלקות ואנשי הקשר הרלוונטיים ברשות.
(מתוך עבודת צוות החדשנות, גני תקווה, 2025)
הסיפור שמתגבש בחורפיש, בגליל מערבי, במועצה אזורית גזר ובגני תקווה ממחיש שינוי תפיסתי מהותי: מעבר ממתן שירותים לשילוב ותיקים כשותפים פעילים בקהילה, הכרה באזרחיות ובאזרחים הוותיקים כמשמרי מורשת וכשותפים ביצירת חוסן חברתי. כאשר נותנים להם ולהן מקום של כבוד ותפקיד משמעותי, נוצרת שייכות אמיתית, חוסן נפשי וחברתי מוגבר והקהילה כולה מרוויחה: צעירים ומבוגרים כאחד. השקעה באזרחים ובאזרחיות ותיקים היא השקעה בעתיד הקהילה תוך יצירת מסגרת שבה כל חבר קהילה יכול לתרום, להרגיש משמעותי ולהשפיע.
אנחנו מזמינים אתכם לחשוב יחד, איך גם ברשות שלכם ותיקות וותיקים יכולים להפוך לשותפים ביצירת חוסן קהילתי?
