הליכתיות, שייכות וביטחון- יוזמות נבחרות מאילת ומשדרות
אילת, העיר הדרומית ביותר בישראל, מתמודדת עם אקלים מדברי קיצוני הכולל חום גבוה, מיעוט משקעים ועלייה באירועי קיצון אקלימיים, המשפיעים ישירות על השימוש במרחב הציבורי ואיכות חיי התושבים. צוות החדשנות העירוני מטעם תוכנית 'הזירה' ערך מחקר בתא שטח של 943 דונם, הכולל שתי שכונות ותיקות ובהן מוסדות ציבור עירוניים ומרכזים מסחריים מרכזיים. ממצאי המחקר הצביעו על פוטנציאל משמעותי במרחבים שאינם מנוצלים כיום, ועל הקשר הישיר בין תכנון מותאם אוכלוסיות לבין תחושת ביטחון, שהייה ממושכת ושימוש מגוון במרחב. בנוסף, עלה כי חיבור בין אזורי שהייה במרחב הציבורי לבין עוגנים קיימים: מוסדות, מסחר ותשתיות, מאפשר תחזוקה טובה יותר והעשרת החוויה העירונית בעיר החמה. נמצא גם כי מתקני שהייה המותאמים לאקלים המקומי, כמו פינות מוצלות או גינות כלבים ייעודיות, מחזקים תחושת אחריות ומשפרים את היחסים ההדדיים בין קבוצות גיל שונות.
על בסיס התובנות נבחרו מספר יוזמות יישומיות, שחלקן כבר יצאו לדרך וחלקן נמצאות בפיילוט בעיר:
תכנית הצללה אסטרטגית
התכנית מתמקדת ביצירת רצפי צל ושיפור תנאי ההליכה במוקדים מרכזיים בעיר. פיילוט הצללה שמתקיים בעיר נועד לבחון פתרונות ישימים לשיפור חוויית ההליכה והשהייה במרחב, אשר ישמשו בסיס להרחבת התכנית העירונית. המהלך מתקיים בהובלת היחידה לאיכות הסביבה במסגרת קול קורא של המשרד להגנת הסביבה ובליווי מרכז “דרך צל”, כאשר צוות החדשנות תומך בתהליך דרך הובלת שיתוף הציבור והטמעת כלי מדידה להליכתיות.
(בתמונה : פלייר הסבר לבעלי העסקים בפיילוט הצללה באילת)
נקודות שהייה להגברת רציפות הליכה
"האתנחתא" היא נקודת עצירה קצרה לאורך צירי הליכה בעיר, הכוללת ספסלי ישיבה, ברזייה עם מים קרים ואזור מוצל עם צמחייה. המרחב נועד לאפשר מנוחה נוחה ונגישה ולהפוך את ההליכה לרציפה ונעימה יותר. במקום שולבו אלמנטים של אמנות רחוב בריצוף ובסביבה, המחזקים את הזהות המקומית ומעודדים שימוש במרחב. בימים אלו לקראת הקיץ, מתרחבות האתנחתאות למרחבים שונים ברחבי אילת.
(בתמונה : האתנחתא באילת)
המרחב הציבורי כמקדם שייכות
יוזמת "מרחב מספר סיפור" מבקשת להפוך את הרחוב לזירה שמספרת את הסיפור המקומי ומחזקת תחושת שייכות וגאווה. באמצעות שילוב תוכן, נקודות עניין וסיפורי מקום במרחב הציבורי, נוצרת חוויית שיטוט שמזמינה לעצור, להכיר ולהתחבר לעיר. במסגרת היוזמה פורסם קול קורא לבעלי עסקים ותיקים להצטרף ל"מסלול הראשונים", שחיבר בין נכסי מורשת היסטוריים, כמו מגדל הקירור הישן, לבין עסקים מיתולוגיים והופך את ההליכה במרחב לחוויה המחברת בין עבר להווה ומעשירה את חיי הרחוב.
(בתמונה : יוזמת מרחב מספר סיפור באילת)
ביטחון במרחב הציבורי
יותר משנתיים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, שאלת החזרה למרחב הציבורי ממשיכה להעסיק רשויות רבות בישראל. בשדרות, כמו במקומות נוספים שנפגעו מהמלחמה, המרחב הציבורי אינו רק מקום למפגש אלא גם חלק מתהליך השיקום עצמו. קבוצת ההליכה ״הולכות על זה״ יצאה לדרך בשכונת נאות השיקמה, ביוזמת צוות החדשנות של תכנית 'הזירה' בעירייה. היוזמה נועדה לעודד פעילות גופנית במרחב הציבורי, לחזק חיבורים קהילתיים ולהגביר את תחושת הביטחון של תושבות ותושבים בשעות הערב. הפיילוט פותח והופעל בשיתוף מיזם ״מרגישים בבית״ ובליווי מתאמת הבריאות העירונית, שרון שהם. עצם ההליכה הקבוצתית, המתקיימת במרחב מסומן ומוכר, מחזקת תחושת ביטחון ומעודדת שימוש חוזר במרחב. היוזמה התרחבה ל-5 שכונות נוספות ויוזמה נוספת יוצאת לדרך- ״המסלול הירוק״ שמטרתו יצירת מסלול פעילות גופנית מונגש ובטוח לכל התושבים בשדרות במרחק קצר מפתח ביתם.
(בתמונה : קבוצת ההליכה- 'הולכות על זה' בשדרות)
בשונה מתפיסה הרואה במרחב הציבורי רקע לפעילות, הדוגמאות מראות קשר הדדי וברור: כאשר הרשות מתערבת במרחב הציבורי מתוך הבנה של דפוסי שימוש, פחדים, צרכים והרגלים, המרחב עצמו יוצר חיבורים חדשים- בין א.נשים, בין קבוצות ובין התושבים והתושבות לרשות. דרך הובלה מודעת של פעולות יומיומיות, המרחב הציבורי הופך לזירה שמחזקת תחושת שייכות וביטחון ומאפשרת שינוי מתמשך.
ממשיכים לחקור את אתגרי הנוער דרך המרחב הציבורי
איך אפשר לגרום לבני נוער להרגיש שהמרחב הציבורי שייך גם להם? אילו פתרונות מאפשרים לנוער להיות שותפים פעילים ולהשפיע עיצובם?
בכפר יונה, הרעש והוונדליזם של הנוער בפארקים היה רק הסימפטום. עבודת המחקר והאפיון של צוות החדשנות בתכנית 'הזירה' זיהתה כי קיים מחסור במקומות ייעודיים לבני ובנות הנוער. תובנות אלו עלו בדברי הנוער שסיפרו שהמרחב הציבורי הפתוח אינו מזמין או אטרקטיבי לבילוי ולשהייה. בנוסף, בני ובנות הנוער הצביעו על מחסור במגוון מקומות בילוי המותאמים להם, דבר המוביל רבים מהם לחפש מענים מחוץ לעיר. בני ובנות הנוער הדגישו את הצורך במקום השייך להם, הפתוח לשימוש עצמאי וחופשי בהתאם לרצונם וללא נוכחות מתמדת של מבוגרים.
בעקבות החלטת הרשות לקדם הקמת מרחב עירוני חדש לבני ובנות הנוער, שולב צוות החדשנות בתהליך המחקר והאפיון של המיזם. במסגרת התהליך נבחנו צורכי הנוער, דפוסי השימוש שלהם במרחב הציבורי, שעות הפעילות המועדפות, סוגי הפעילויות המבוקשים והנכונות שלהם להגיע ולהשתמש במרחב ייעודי בעיר. התובנות שעלו מהמחקר שימשו בסיס לתכנון המרחב, אשר נמצא בימים אלו בשלבי הקמה והיערכות לקראת פתיחתו. לצד זאת, עלה גם הצורך ביצירת מסגרת שתאפשר לנוער להשמיע את קולו ולהשפיע על התכנים והפעילויות המיועדים עבורו, ובימים אלו נבחנת הקמתו של פורום נוער עירוני שילווה את התהליך ויחזק את שותפות הנוער בעיצוב המענים העירוניים.
צוות החדשנות של תכנית 'הזירה' בעיריית ערד עסק בשאלה איפה נמצא היום הנוער של ערד ומה באמת חסר לו? המחקר הראה כי העדר מרחבים ייעודיים, נגישים ורלוונטיים לנוער אינו רק שאלה תשתיתית, אלא אינדיקציה פוטנציאלית לדפוסי ניתוק, ניכור וחשיפה להתנהגויות סיכון. המועדון העירוני- "המרפסת", היווה מענה יחיד וחלקי ביחס לקבוצות הנוער הרבות הקיימות בעיר, וזה הדגיש את הפער בין צרכי הנוער לבין המרחב שהעיר מציעה להם בפועל. מתוך הבנה זו, העירייה בחרה לפעול דרך המרחב: התאמת פתרונות לפי גיל והקצאת מבנה עירוני חדש שנמצא בעיצומו של בנייה למרכז נוער פתוח ובטוח המציע מגוון שימושים וחללים. השינוי במרחב הציבורי נתפס ככלי ליצירת תחושת שייכות, אחריות ונוכחות חיובית של נוער במרחב העירוני.
(בתמונה : הדמיית בית הנוער החדש, ערד)
היוזמות מכפר יונה וערד משקפות תובנה רחבה שעולה ברשויות רבות בישראל: המרחב הציבורי הוא אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב תחושת השייכות, המעורבות והנוכחות של בני ובנות נוער בקהילה.
בחודשים הקרובים עתידים לצאת לדרך פיילוטים (פרוטוטייפ) במסגרת המסלול לאתגרים דחופים העוסק באתגרי הנוער בישראל. היוזמות מתמקדות בפיתוח ובחינה של מענים חדשים המבוססים על מחקר שטח, ניסוי ולמידה משותפת עם הרשויות המקומיות, אנשי המקצוע ובני ובנות הנוער עצמם. אנחנו מזמינים ומזמינות אתכם להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות, התובנות והלמידה מהשטח בערוצי התוכן שלנו במהלך חודשי הקיץ.
מרחב ציבורי איכותי כמפתח לפארק תעסוקה חי ותחרותי
אזורי תעשייה מהווים אחד ממנועי הצמיחה וההכנסה המשמעותיים והיציבים של רשויות מקומיות, בין היתר באמצעות ארנונה עסקית. עם זאת, הניסיון מלמד כי חוסנו הכלכלי של אזור תעשייה אינו נשען רק על היקף הבנייה או גובה התשלומים, אלא במידה רבה על האטרקטיביות הכוללת של המרחב עבור חברות, עסקים ובעיקר עבור העובדות והעובדים הפועלים בו יום-יום.
במסגרת תכנית 'הזירה', צוות החדשנות של עיריית יקנעם, בשיתוף ובמעורבות של גורמי עירייה רלוונטיים, יצא למחקר שטח מעמיק שמטרתו להקשיב לקולות מהשטח ולבחון את חוויית העבודה בפארק ההייטק. המחקר כלל ראיונות עומק עם נציגי כ־35 חברות הפועלות בפארק, תצפיות וסיורים במרחב, ושיח מתמשך עם עובדים ועובדות. מן הממצאים עלו מספר סוגיות מערכתיות המשפיעות באופן ישיר על חוויית היומיום של העובדים ועל יכולתו של הפארק לשמור על תחרותיות ביחס לפארקי תעשייה אחרים בישראל. בין היתר, זוהה מחסור במרחבי שהייה, הפוגה ומפגש בלתי פורמלי, לצד אתגרי נגישות וחניה, אשר הוגדרו על ידי החברות כחסם משמעותי להתרחבות, להשכרת שטחים ולקיום פעילות שוטפת. בנוסף, עלה צורך בחיזוק סל השירותים לעובדים כמו: קיום אירועי תוכן והכשרות, שירותי הסעה ותשתיות משותפות, תחום הנחשב כיום לסטנדרט בסיסי במרחבי תעסוקה מתקדמים.
מתוך הבנה זו, ובשיח הדוק עם גורמי המקצוע בעירייה ועם השטח, גובש סל פתרונות הרואה במרחב הציבורי מנוף אסטרטגי לשיפור חוויית העבודה בפארק. בין היוזמות שנבחנו: תכנית "גינות כיס" ליצירת מרחבי התרעננות ומפגש קטנים ונגישים, שנולדה מתוך צרכים שעלו ישירות מהעובדים וחוזקו באמצעות פיילוטים ותצפיות בשטח; קידום מהלכים לשיפור התחבורה הציבורית ושירותי השאטלים, במטרה להקל על עומסי החניה ולצמצם את התלות ברכב פרטי; ובחינה של פיתוח תשתיות משותפות לאירועי תוכן, העשרה ומפגש, שיאפשרו גם לחברות קטנות ובינוניות להציע לעובדיהן פעילות איכותית בעלות סבירה.
במקביל, כחלק מהמאמץ לחזק את הקשר והנגישות בין העירייה לפארק, עתידה להתווסף בצ’אטבוט העירוני קטגוריה ייעודית לפארק ההייטק, שנועדה להנגיש מידע, לרכז פניות ולשפר את חוויית השירות. לצד זאת, העירייה מקדמת מהלכים לשדרוג תשתיות ונראות במרחב הציבורי של הפארק כחלק מתהליך מתמשך לשיפור חזותו. מכלול המהלכים משקף תפיסה עירונית הרואה בפארק ההייטק מרחב חי ודינמי, ומבטא מחויבות של העירייה לפעול בשותפות, בהקשבה ובאחריות במטרה לחזק את הפארק כמרחב עבודה איכותי.
(בתמונה : מתוך הצגת עבודת מחקר הצוות, יקנעם)
הדוגמאות מאילת, שדרות, כפר יונה, ערד ויקנעם ממחישות תובנה חוצה הקשרים: המרחב הציבורי מהווה כלי מדיניות פעיל שמסוגל להשפיע על התנהגות, חוסן קהילתי ואף יציבות כלכלית. כאשר רשויות פועלות מתוך מחקר והבנה של דפוסי שימוש והתערבויות במרחב, הן יוצרות תנאים שמכוונים התנהגות- תושבים ותושבות נשארים יותר, נפגשים, לוקחים אחריות ומפתחים יחסי אמון עם המקום והרשות.
