בתכנית 'הזירה' משתתפות הערים אום אל פחם, ערד וכפר יונה. כל אחת מהערים הללו נמצאת בעיצומו של תהליך עבודה על אתגר שבמרכזו עומד הנוער בעיר, כל עיר מזווית שונה.
בערד, ההתמקדות בנוער נבעה מפניות הורים ותושבים על התחושה כי קיימים פערים במענים עירוניים לנוער ועלייה בהתנהגויות סיכוניות. הצוות קיבל מנדט ברור: לא להישאר ברמת התגובה, אלא לצלול לעומק, להבין את גיל ההתבגרות, את השפעת הרשתות החברתיות, את תפיסת העצמי של הנערים והנערות, ואת המענים שקיימים (או חסרים) עבורם.
התערבויות מחקריות בערד
מהמחקר המקדים עלו פערים ברורים: צורך בחידוד אסטרטגיה עירונית מסודרת בתחום החינוך הבלתי פורמלי; מספר תנועות הנוער בעיר זעום; והמרחבים שמיועדים לנוער, כמו מועדון הנוער העירוני שהוא המועדון היחיד שיש לנוער- לא מותאם למגוון הרחב של קבוצות הנוער הקיימות בעיר. צוות החדשנות, המורכב ברובו מאנשי מקצוע בתחום החינוך והרווחה, יצא למחקר שטח המשלב בין ידע אישי לתצפיות שטח ובין ראיונות עם בני הנוער עצמם, הוריהם, המורים ומבוגרים משמעותיים נוספים המשמשים כשחקנים מרכזיים בחיי הנוער בעיר. הצוות פיתח כלי ייעודי לראיונות עם בני הנוער, וקיבל הנחייה מקצועית מאחת מחברות הצוות, עו"ס המתמחה בעבודה עם בני ובנות נוער.
הצוות לא עצר במחקר תיאורטי וניצל את חופשת הפסח לעריכת פרוטוטייפ ראשוני כדי לבדוק את העדפות הנוער בנוגע לשעות הפעילות, תוכן הפעילות של כל אוכלוסיות היעד ולמדו מכך תובנות משמעותיות להמשך המחקר. בנוסף, הצוות קיים "הפסקות פעילות" בבתי הספר, בהן הצוות פגש את הנוער בגילאים ז'-יב' ובמהלך ההפסקות הוזמנו הנערים והנערות להגיב בכתב על גבי לוחות מעוצבים, לשתף בעמדותיהם ולהצטרף למחקר. הצוות גם ערך ״מפגשי פרלמנט״ עם קבוצת כדורסל וקבוצת מחול בעיר, מהן למדו על הרגלי הפנאי של חברי הקבוצות וכיצד אלו מעניקות להם תחושת שייכות.
(מתוך מחקר השטח של צוות החדשנות בערד)
תעסוקיץ
במקביל לעבודת המחקר בה עוסק הצוות, בימים אלו יוצא לפועל פרויקט ראשון מסוגו בעיר. הפרויקט מיישם את מסקנות המחקר המקדים של הצוות, בו עלה כי נוער ללא תעסוקה חשוף לתופעות והתנהגויות סיכון ברמה גבוה יותר מנוער מועסק. מסקנה זו יחד עם רצון לייצר תחושת שייכות לעיר בקרב בני ובנות הנוער, יצרה פרויקט תעסוקת קיץ המנגיש משרות עירוניות במגוון תחומים לנערים ונערות שנרשמו לפרויקט.
מחקר עם נוער במרחב הכפרי
גם בכפר יונה האתגר מתמקד בפנאי ותעסוקה לבני הנוער. המיקוד נולד בעקבות מחקר מקדים אודות שביעות רצון התושבים מהשירותים העירוניים וסקר בנושא שכתב וניתח צוות החדשנות. מתוך השיחות עם התושבים עלתה תובנה מרכזית- בני ובנות הנוער בכפר יונה חווים תחושת מחסור בדומה לזו שזוהתה בערד: היעדר מקום, היעדר מענים מותאמים, והעדר תחושת שייכות. אלברט טייב, ראש עיריית כפר יונה הדגיש שהוא רואה בנוער את דור העתיד של העיר וגם המחקר הדגיש את הפוטנציאל המשמעותי שיש בהשקעה בבני הנוער- השקעה בפנאי ותרבות בגילאים צעירים מגדיל את הסיכוי להפוך למבוגרים שהם צרכני פנאי ותרבות. ההבנה הייתה ברורה- חיזוק תחום הפנאי לבני נוער יתרום גם לחיזוק תחושת השייכות של כלל התושבים ויהווה מנוע משיכה לעיר כולה.
שגרת יום ככלי מחקרי
נערכו ראיונות עומק עם בני ובנות נוער, שהתבקשו לנהל יומן שבועי בו תיארו את שגרת יומם. דרך היומנים הצליח הצוות להבין מה הם צורכים, היכן הם שוהים, ואיך הם חווים את העיר. אחת התובנות מהמחקר היא שבעוד שהנוער ברובו מרגיש בנוח להסתובב בעיר, התלונות המרכזיות בקרב הורי העיר הן רעש וונדליזם בפארקים השכונתיים. כתגובה, יצא הצוות לסקר רחב היקף בקרב הורים ובני נוער, שכלל שאלון העדפות ביחס למרחבים הציבוריים השכונתיים. בנוסף, התקיימו דיונים ופעילויות בבתי הספר, בהם פאנלים בנושא פנאי, דיונים על פעילויות קיימות וחסרות ומיפוי אישי של מקומות אהובים בעיר. הצוות הבחין בפערים בין פעילויות קבועות לפעילויות זמניות וזיהה כי הפעילויות הזמניות כמו הופעות או ירידים מהוות פוטנציאל משמעותי לחשיפה והגעה לקהלי יעד חדשים בקרב הנוער. בהמשך, צפוי להתקיים אירוע להורים, בעקבות ממצאי המחקר שהראו כי ההורים מביעים ציפייה לכך שבני הנוער יהיו מעורבים ופעילים יותר. הצוות זיהה את ההורים כקהל יעד משמעותי ופועל לשלב אותם באופן פעיל בתהליך.
(מתוך מחקר השטח של צוות החדשנות בכפר יונה)
חיבור בין צורך למענה- שכבת GIS עירונית
ללא תיאום מראש, מצאו עצמן שתי הערים עוסקות במחקרים דומים, וחולקות ביניהן כלים, תובנות ומתודולוגיות. כמו בערד, גם בכפר יונה התחדדה ההבנה שלא ניתן לבנות מדיניות מבלי להכיר לעומק את עולמם של בני הנוער ולאסוף נתונים רלוונטיים לשם קבלת החלטות בעניינם. כך שני הצוותים פיתחו במקביל שכבות GIS ייעודית להצגת מיפוי המענים הקיימים לנוער בתוך המרחב העירוני. שני הצוותים הסיקו שבהעדר מענים ייעודיים מספקים, המרחב הציבורי מהווה את המקום משמעותי לשהייה ובילוי. הצוותים נמצאים כעת בסיום שלב המחקר ובתחילתו של שלב פיתוח הפתרונות, הצפוי להתרחש במהלך הקיץ. לקראת שלב פיתוח הפתרונות נבנית תשתית לשיתופי פעולה עם הורים, מערכות חינוך וקהילות מקומיות, מתוך הבנה ברורה: תחושת שייכות נוצרת קודם כל במפגש, בהקשבה, ובמתן מקום אמיתי לנוער ולהוריו.
(שכבת נוער בGIS בערד למיפוי מקומות בילוי לנוער, ומסדות חינוך, מוקדי התכנסות)
מחקר עם בני נוער במגזר הערבי
הנהלת הרשות אום אל-פחם עוסקת לעומק כבר מספר שנים בנושא נוער בסיכון בעיר. ראש העיר דר׳ סמיר מחאמיד, חרט על דגלו את קידום תחום הנוער בעיר, מתוך הבנה ברורה שהמענים הניתנים היום בעיר נכשלים בצמצום התופעה המתגברת. לאחר מיפוי נתונים הונכח הפער הגדול בין האוכלוסייה הזקוקה לטיפול ובין זאת שזוכה במענה והוחלט כי האתגר הבא של צוות החדשנות בתוכנית 'הזירה' יהיה מיפוי לשניים מהמענים העיקריים הניתנים כיום בעיר: מסאראת (רשת בתי ספר מפתן) ותכנית "יש מצב". הבנת האתגרים והחסמים המאפיינים מענים אלו וזיהוי הזדמנויות לפיתוח, עתידה לסלול את הדרך לפיתוח כלי עבור הרשות להערכת מסגרות הנוער באשר הן. הצוות עובד בשיתוף עם מחלקת הרווחה והחינוך בעיר.
תהליך המחקר הוביל למיפוי עומק, שבמרכזו עמדו לא רק הצוותים אלא גם בני הנוער עצמם. מתוך הכרה במאפיינים הייחודיים של נוער בחברה הערבית, הצוות בחר בגישה מחקרית מותאמת. מספר מאפיינים לדוגמה: נוער שחווה שינויים תרבותיים מהירים המעמידים בפניהם אתגרים ייחודיים, מתח בין הקהילה לרצונות הפרט, מורכבות משפחתית וחשדנות כלפי מסגרות פורמליות, פערים פנימים בחינוך ובתעסוקה, העדר מודלים לחיקוי וגורמים המשבשים את תמונת העתיד של הנוער. במקום ראיונות אישיים, נעשה שימוש במתודולוגיית "מסע לקוח" ובשיח קבוצתי, שאפשרו להקשיב לבני הנוער באופן שמכבד את ההקשר הרגשי והחברתי שלהם. התהליך חשף פערים בין האפשרויות במסגרות הקיימות, לבין הצורך בתחושת השייכות והסוכנות של בני הנוער. התהליך חשף את הצורך האמיתי לשלב את בני הנוער לא רק כ"מקבלי שירות", אלא כשותפים לעיצובו. החיבור בין המסגרות הטיפוליות לקהילה, כמו ביוזמות קהילתיות קיימות, זוהה כהזדמנות לחזק את תחושת השייכות העירונית של הנוער. הצוות למד ששיתוף בני נוער בתהליכי התכנון והלמידה הוא תנאי הכרחי לשינוי.
(צוות החדשנות פוגש תלמידים מתכנית מסאראת לתכנון משתף של פיתוח גינה קהילתית שכונתית בעיר)
שלושת הרשויות ערד, כפר יונה ואום אל פחם, בעלות מאפיינים ייחודיים ושונים אחת מהשנייה: גיאוגרפית, תרבותית וחברתית. אך למרות ההבדלים הניכרים, בשלושתן נעשתה עבודת מחקר שטח מעמיקה, עם כלים שעוצבו באופן ייחודי לקהל הצעיר, שבמרכזה עמד שיתוף אמיתי של בני ובנות נוער בתהליכי עיצוב השירותים העירוניים. העבודה המשותפת פתחה בפני הנוער הזדמנות יוצאת דופן להשמיע קול ולהיות מעורבים בתהליך שמשפיע בפועל על חיי רווחתם. עבור הרשויות, זו הייתה הזדמנות לראות את הנוער לא כאתגר, אלא כהזדמנות. העבודה התבססה על מתודולוגיות מותאמות לגיל, לשפה המקומית ולרוח הקהילה מתוך הבנה עמוקה שהנוער של היום הוא שותף לחשיבה ולעשייה; והוא עתיד להיות התושב המעורב, הסקרן, והמשפיע של המחר.
קישור להורדת כלי: ראיונות עם בני נוער- דגשים ליציאה לדרך מאת צוות החדשנות העירוני בערד
https://drive.google.com/file/d/1lmY4y9z9Gualb3JLENyFphPR3wSzas-G/view
